חמשת כללי הזהב לאימון מוזיקלי

מוזיקאי ששואף להיות נגן מקצועי חייב להקדיש זמן לאימון – זהו הבסיס החשוב ביותר לשיפור המיומנויות
הטכניות ולהתפתחות המוזיקלית האישית שלנו. אבל זמן כידוע הוא משאב יקר ומוגבל להפליא, ולכן היכולת לנצל
אותו בצורה האפקטיבית ביותר היא מיומנות שדורשת הרבה ניסיון וידע. ופה בדיוק אני נכנס לתמונה – בתור
מוזיקאי (בסיסט) נגן בס מנוסה ומורה בעל ותק של 35 שנים, אני כאן לחלוק איתכם את התובנות שלי לגבי תכנון
האימון הנכון והמקצועי ביותר.
אז איך מתאמנים נכון?

אימון מוזיקלי הוא בראש ובראשונה פעולה אינדיבידואלית – לכל אחד ואחת תתאים תכנית אימון שונה לגמרי.
לכן, כדי שנוכל לבנות את תכנית האימון המתאימה ביותר עבורנו, עלינו לפעול על-פי חמישה כללי יסוד המושתתים על
חמש שאלות מפתח – מהי מטרת האימון? כיצד נחלק את זמן האימון? האם וכמה זמן נקדיש ללימוד ידע
תיאורטי? מהן הטכניקות הדרושות עבורנו? וכיצד ניצוק תוכן לתוך הנגינה שלנו?

מטרת האימון
בראש ובראשונה על כל נגן לקבוע לעצמו רשימת יעדים – רחוקים וקרובים. האם מטרת העל היא להפוך למוזיקאי
מקצועי או נגן חובב? מהן המטרות הקרובות יותר ברמה הטכנית והתיאורטית? על כל אחד מאיתנו לכוון מצפן אל
אותו יעד סופי, ובדרך לקבוע מטרות קרובות יותר וברות השגה. האם נגיע אל מטרת-העל? לאו דווקא, אבל אל
תתנו לרוחכם ליפול. לדעתי האישית הדרך חשובה בהרבה מאותו יעד מרוחק – נקודות הציון שתעברו לאורך
הדרך הן שיהפכו אתכם למוזיקאים טובים יותר ויקדמו אתכם אל עבר החלום. יתרה מזו, גם אם תגיעו אל אותו
יעד סופי שקבעתם לעצמכם, גם אז הרי תרצו לשאוף לחלומות חדשים ומטרות-על חדשות. לכן, הכלל הראשון
בבניית אימון הוא הגדרת יעדים, ובעיקר מתן דגש לנקודות ציון אותן תרצו לציין לאורך הדרך.
שימו לב כי היעדים הקרובים חייבים להיות ריאליים, כי אינם מתפרשים על פני תחומים נרחבים מדי, וכי יש בידכם
די זמן להקדיש לאימון במטרה להשיג את היעדים הללו.

צילום: לירן ברשדסקי

חלוקת זמן
כל מוזיקאי מבין כי מוזיקה דורשת זמן אימון. השאלה היא כמה זמן יש בידינו? האם אני מסוגל להתאמן חמש-שש
שעות מדי יום או שמא אני ב״תקופת דיאטה״ ויש ברשותי רק שעה-שעה וחצי? אלו ישפיעו כמובן על האופן בו
ננצל בצורה מיטבית את זמן האימון.
אני עצמי חוויתי תקופות בהן היו ברשותי שמונה-תשע שעות אימון יומיות, ואילו היום אני מצליח להקדיש ״רק״
ארבע-חמש שעות לאימון באו

פן יומיומי. את האימונים שלי אני מחלק על-פי הצרכים והמטרות שהגדרתי לעצמי.

זמן האימון האופטימלי למי ששואף להיות מוזיקאי מקצועי הוא בין ארבע לשש שעות בממוצע. או אז, יהיה לנו קל
יותר לבנות אימון נכון שיאפשר להתאמן על מגוון רחב של טכניקות, תחומי ידע ופיתוח סגנון וטביעת אצבע
אישיים. זמן האימון המינימלי הדרוש לדעתי למי שמבקש להפוך את המוזיקה למקצוע – שלוש שעות ביום שישה
ימים בשבוע – זהו המינימום ההכרחי.
את שלוש השעות היומיות הייתי ממליץ לחלק בצורה הבאה – חצי שעה פיתוח שמיעה סולפג׳ו, תרגילי שמיעה,
להוציא תפקיד/שיר משמיעה בלבד (חצי שעה קריאת תווים) על חשיבות היכולות התיאורטית במוזיקה עוד נדבר
ממש עוד מעט (חצי שעה אימון טכני, חצי שעה הרמוניה (נגינת ארפג׳יו, מהלכי הרמוניה, פירוקי אקורדים,
חיבורים בין אקורדים, היפוכים ועוד) ושעה נוספת לנגינה חופשית ומהנה שמשלבת כתיבה, יצירה וביטוי עצמי.
חלוקת הבסיס כמובן ניתנת לשינוי בהתאם לנסיבות, הצרכים והרצונות שלנו. גם אני מרשה לעצמי זליגות מדי
יום, אבל מקפיד לשמור על חלוקה בסיסית שמכסה את

כל סוגי האימון המוזיקלי – כך תוכלו להשתפר באופן קבוע

בכל סקלת היכולות שלכם בתור מוזיקאים.

למי שנמצא כאמור במחסור בזמן ורוצה בכל זאת להקפיד על אימון איכותי, הייתי מציע אימון של שעה וחצי ועל
חלוקת הזמן הבאה – רבע שעה פיתוח שמיעה, רבע שעה אימון טכני, חצי שעה הרמוניה, וחצי שעה נגינה
חופשית. אני סבור כי התמקדות יומיומית במגוון בסיסי נגינה יאפשר התמקצעות טובה יותר, גם במידה ואנו
קצרים בזמן.

עם זאת, שימו לב כי אם מטרת העל שלכם היא הפיכה לנגן מקצועי, אזי שעה וחצי ממש לא יספיקו לכם. וזה
בסדר גמור גם לנגן להתאמן בנגינה בתור תחביב בו מתעמקים בצורה רצינית ועמוקה במטרה לקבל סיפוק
ואהבה למוזיקה.

ידע תיאורטי
הבסיס ליכולת טכנית טובה הוא ביסודות – הרמוניה, פיתוח שמיעה, פיתוח קצב, מלודיה וקריאת תווים. האם
אפשר להיות מוזיקאי מקצועי מבלי ללמוד את כל אלו? במקרים נדירים נמצא כאלו אך מדובר ביחידי סגולה
כישרוניים להפליא. הסיבה לכך נעוצה בעובדה כי תווים הם הבסיס לשפה מוזיקלית, ולכן אי-ידיעת השפה
המוזיקלית משולה בעיניי למגורים בארץ אחרת מבלי להכיר את השפה המדוברת בה. נכון, מדובר בשפה לא קלה
ללמידה, ולכן פעמים רבות אני שומע את התירוץ השגור ״אבל פלוני אלמוני הוא מוזיקאי נהדר שלא יודע לקרוא
תווים״ – ועל כך אני אומר שוב ושוב – גם המוזיקאי המוכשר ביותר, כדאי שלא יוותר על היכולת המדהימה הזו
שמשפרת את יכולות הנגינה שלנו ואת ההבנה שלנו את המוזיקה לעומק.
לצד קריאת תווים, אחד הדברים החשובים עליהם אני ממליץ להתאמן – פיתוח שמיעה. מוזיקה נועדה בסופו של
דבר לאוזניים. אחת הדרכים המומלצות לפיתוח שמיעה היא סולפג׳יו (שירת תווים) אבל דרך נוספת היא הוצאת
שירים משמיעה.
מיומנות תיאורטית וטכנית נוספת שחובה לפתח בתור מוזיקאים היא חוש קצב. מדובר בחוש הכרחי לכל מי
שרוצה לנגן מוזיקה, מנגן מקצועי ועד נגן חובב, כי הרי על בסיס הקצב מתלבשים הידע התיאורטי והיכולות
הטכניות. ללא הבסיס הקצבי, לא נצליח לנגן כלל.

את כל היכולות המעשירות האלו תוכלו ללמוד באמצעות אפליקציות ייעודיות, אבל אם תרצו להגיע לרמת הבנה
טובה יותר, אני ממליץ ללמוד עם איש מקצוע)מורה פרטי או בית ספר למוזיקה.
כשתלמידים שלי שואלים אותי האם בסיסטים צריכים גם הם ללמוד הרמוניה, תשובתי תמיד זהה – כמובן. בסיסט
שאינו יודע הרמוניה הוא כעיוור בלב ים. ללא הרמוניה לא נכיר את ההקשרים ונצטרך לעבוד באמצעות ניחושים –
זו אינה הדרך להפוך למוזיקאי מוצלח. הרמוניה היא כלי בסיסי שיעזור לנו לצלול למעמקי העולם המוזיקלי ולמצוא
את הקול הייחודי שלנו בתוכו.

גיוון טכני
מוזיקאי מקצועי, דוגמת בסיסט מקצועי, חייב להכיר מגוון רחב של טכניקות נגינה – נגינת אצבעות, נגינת מפרט,
נגינת טאפינג, נגינת סלאפ, נגינת דאבל טאמב, אקורדים ועוד. בכל טכניקה או סגנון נגינה נשקיע הן ברמת
הגדרת יעדים והן בהקדשת זמן אימון. אם נגן חובב יכול להתמקצע בסגנון נגינה אחד, הרי שנגן מקצועי חייב
להשקיע באימון במגוון סגנונות. עם זאת, שימו לב שיהיה זה כמעט בלתי אפשרי להתמקצע בכל אחד ואחד
מסגנונות הנגינה, וכמובן לאחר שנכיר את מבחר הטכניקות הקיימות, נגדיר עבורנו אילו סגנונות יותר מתאימים
לסגנון המוזיקלי שלנו, ונשקיע את מירב המאמצים בשכלול היכולות הטכניות שלנו בסגנונות אלו. מדובר באמנות
של ממש למצוא את נקודת האיזון בין למידה מגוונת ללמידה אפקטיבית – ומציאת נקודת הזהב הזו דורשת הרבה
חקר עצמי, וכמובן, הגדרת מטרות.

כשאני אומר תוכן, למה אני מתכוון? תוכן במוזיקה מבדיל בין מוזיקה חקיינית למוזיקה ייחודית. מוזיקה חקיינית
היא בפירוש לא מוזיקה רעה – היא יכולה להיות מנוגנת בצורה המקצועית ביותר, אבל היא נטולת טביעת אצבע
של המוזיקאי שמפיק אותה, ויכולה להיות מנוגנת על-ידי מגוון רחב של אנשי מקצוע. מוזיקה בעלת תוכן היא

מוזיקה שמנגן אדם אחד ויחיד, ברמה ובסגנון שאופייניים לו בלבד. ההגעה לרמה הטכנית הזו דורשת המון (!!!)
שעות אימון, ולכן הזמן שהצעתי להקדיש לנגינה חופשית ויצירתית היא קריטית למי שרוצה לפתח סגנון ושפה
שאופייניים לו. אימון חופשי מעניק לנו המוזיקאים חופש להבעה עצמית ומסע לחיפוש עצמי בין הצלילים
והסגנונות.

אז אם נסכם את חמשת כללי היסוד לבניית האימון המוזיקלי האולטימטיבי – נגדיר מהי מטרת האימון שלנו ונקבע
יעדים ריאליים וקרובים לאורך הדרך, נארגן את שעות האימון השבועיות שלנו ונחלק אותן לחמש קטגוריות
(שמיעה, תווים, טכניקה, הרמוניה ונגינה חופשית), נלמד וניישם ידע תיאורטי שיאפשר לנו להתעמק במוזיקה
שניצור, נתנסה במבחר טכניקות ונבחר מספר טכניקות מועדפות להתמקצעות, ולבסוף נקדיש זמן למטרה לשמה
התכנסנו – ניצור מוזיקה שמביעה את עולם התוכן הפנימי שלנו, מייצגת את הקול שלנו בעולם ומבטאת את מה
שהיינו רוצים לתרום לעולם באמצעות צליל ורגש.
אני מבטיח לכם שהקפדה על הכללים הללו בתכנית האימונים המוזיקלית שלכם תהפוך אתכם ללא ספק
למוזיקאים טובים יותר, בטוחים יותר בעצמכם, עם אמירה חזקה יותר ברמה האמנותית, ובעיקר – תרגישו שאתם
מפיקים מעצמכם את המיטב.

אם נהנתם מהמאמר אני מזמין אתכם לקורס האחרון שלי  ילד אסור – עיבוד מקורי לבס
נסו ליישם בו את העקרונות שהוצגו במאמר הזה כדי למקסם את ההצלחה והתועלת.
מקווה שתהנו ועד לפעם הבאה – Play Bass