שנות התשעים… תור הזהב של הרוק הכבד. סאונדגארדן, פרל ג’ם, נירוונה, סטון טמפל פיילוטס, אליס אין צ’יינס… המעריצים של מטאליקה מכניסים מכות למעריצים של גאנז. המוזיקה שגדלנו עליה וסגנון המוזיקה שאנחנו אוהבים לנגן. ריפים עצבניים, בלדות רוק עוצמתיות, ובס-תופים שיהפכו לכם את הבטן ויגרמו לכם לרוץ בוכים לאימא. רעש. רעש לבן.
תכירו את החברה:
שירה וגיטרת קצב – אמיר בר-נתן. מארגנטינה יצאו הרבה דברים טובים: אסאדו, אלפחורס ואמיר בר-נתן, ולא בהכרח בסדר הזה. טוב, נו, בהכרח בסדר הזה.
גיטרה מובילה – גל אשר. מאז שהוריד את הכיפה (והאמת שגם לפני), גל מרשה לעצמו לחטוא בריפים מחללי שם שמיים וסולואים שיכולים להוציא מטבח מכליו.
בס – עמיר פרג’ון, איש מקצוע לפני הכל! נגן על, מנצח הפורמייקה ובעל מלאכה בכל מה שהידיים שלו נוגעות.
תופים – ליאב נחמני. ההייטקיסט שבחבורה, ומתופף רוק כבד עצבני שבאופן סטראוטיפי מגיע מ…. דימונה?! מה לעזאזל…