מי שנתקל בחייו בסאז, ובטח מי שיצא לו להאזין ולו לשבריר של רגע לצליליו – לא נוטה לשכוח זאת מהר. הסאונד המחוספס והעמוק, הצורה הייחודית והתחושה המתעתעת שלפניך נמצאת תזמורת שלמה ולא כלי בודד – מותירים רושם עז על הזיכרון. וזאת בצדק, משום שסאז הוא כלי לא רגיל, בלשון

מוזיקאי ששואף להיות נגן מקצועי חייב להקדיש זמן לאימון – זהו הבסיס החשוב ביותר לשיפור המיומנויות הטכניות ולהתפתחות המוזיקלית האישית שלנו. אבל זמן כידוע הוא משאב יקר ומוגבל להפליא, ולכן היכולת לנצל אותו בצורה האפקטיבית ביותר היא מיומנות שדורשת הרבה ניסיון וידע. ופה בדיוק אני נכנס לתמונה – בתור

את איציק אליהו אני פוגש בסטודיו קטן בדירה ביבנה, מוקף בעשרות כלי נגינה אלקטרוניים מחודשים ומשופצרים. אם יש ברשותכם סינתיסייזר אנלוגי, כנראה שכבר פגשתם את איציק או שבטח תפגשו אותו מתישהו בעתיד. האיש  מתקן, מעדכן, משרדג, מחדש, משפצר ומייצר סינתיסייזרים ומכשירי אפקטים. את התוצרת האישית שלו הוא מלחים ומבריג

בניגוד לקלישאה, כלב זקן בהחלט יכול ללמוד טריקים חדשים. בעולם ההפקה – כולנו מחפשים איך להפיק טריקים חדשים מציוד ישן וטוב. ומה יותר וינטג׳ ממכשירים מכניים, כאלה שזזים, מסתובבים, מקליטים ומשמיעים צלילים? סרט ההקלטה מת בשנות השמונים והוא חי ונושם היום, ובהשקעה קטנה יכול לשדרג את נוף הסאונד שלכם.

השורה התחתונה בסיקור זה, היא שיצאתי לחנות המיתר השישי לנגן ולחוות כמה באסים, להפיק רשמים ומבחינתי ברמה האישית, לעזור לקדם חנות עצמאית שעוסקת בנושא קרוב לליבי. דבר שנראה לי חשוב מאוד בתוך המציאות הפרו-תאגידית בה אנו שרויים כעת. לא דמיינתי שאני, שיש לי כבר 4 באסים בבית, אצא מהחנות